כמו כולם : אפקט/דפקט העדר

תופעת העדריות צרובה בהווייתנו כאנוש עוד מראשית ההתפתחות בבריאה. מנגנון ההומוגניות ההרמונית (מים) שנלווה למסגרות ההתנהלות האנושית (אדמה) נועד לשמש  כדי להגן מפני החושך, אבל זה איננו נחוץ לנו כעת כשאנחנו חיים בתקופת שינויים מואצת בעידן שבו קדימות לאנרגיות האש והאוויר שמעודדות מעבר מתלות לעצמאות . תחושת השייכות שפעם היתה בסיס קיומנו מפנה מקומה לתחושת בדידות לבד ביחד

להיות "כמו כולם " כבר לא משרת אותנו יותר. עכשיו הזמן לחשיבה עצמאית ויצירתית, מפלסת דרך,פורצת גבולות.

ילדי האינדיגו חיים כאן היום כדי לעזור לנו לפרוץ את מסגרות החשיבה וההתנהלות הישנות. פנו להם את הבמה. its show time.

EX-ET 

סרטון אנימציה שממחיש מעולה את תפקיד ילדי האינדיגו בעולמנו. זה אנחנו, אנחנו האנשים שלהם חיכינו דורות על גבי דורות. אני, זו אני המשוגעת ההיא שמקפצת ומפרה את הסדר. זו אני שמשבשת את השגרה ומוציאה את ההורים שלי מכליהם. אני, דור ילדי האינדיגו שנשלח הנה לכדה"א כמו הילד המצוייר ההוא בסרטון . מי שמזדהה, סימן שיש לו תפקיד שליחותי כאן להביא שינוי .היום כבר יש  תנועה גדולה של התעוררות, של אנשים שמעיזים לירוק החוצה את קוביית הסוכר שניסתה לכפות עליהם להתיישר.

run shinuytodaati

 

 

 

בזמן ש"כולם" רצים באותה תלבושת אחידה במרוץ העכברים המטורף,יש  בנינו יותר ויותר מי שמעיזים לרוץ נגד הזרם ובוחרים להישאר נאמנים למי ומה שהינם.

ככל שאתה אוהב את הבחירות שלך, אתה פחות זקוק שאחרים יאהבו אותם

 

 

אדם נחשב כשפוי כל עוד הוא חושב כמו כולם. כשהוא חושב בעצמו הוא מתחיל להיחשב כמשוגע . משוגע "נחשב" בעולם הזה כמי שאיבד את דעתו. ואכן-זה מה שקורה ליותר ויותר אנשים- מאבדים את דעתם, מבינים שכל הדעת-הידע שהם יודעים על העולם מתגלה כלא מתאים יותר,לא מקדם את ההתפתחות שלהם יותר ונפרדים.

כמי שחייתה כל חייה כמשוגעת,כחייזרית על הכדור הלא נכון, אני שמחה להצטרפות חברים חדשים למועדון המשוגעים,זה כן הכדור הנכון, ועכשיו-עכשיו זה הזמן הנכון-לאבד את הדעת ולברוא לעצמך בעצמך דעת חדשה. מה דעתך?

ספר הוראות לחיים

 

דפקט העדר   – וויליאם דרשייביץ בילה 25 שנים באוניברסיטאות המובחרות של ארצות הברית רק כדי לצאת משם ולהזהיר את האמריקאים: הרווארד, קולומביה ופרינסטון מזיקות לילדיכם ומסוכנות לאמריקה. בראיון מיוחד למוסף כלכליסט הוא מסביר כיצד ההשכלה הגבוהה מייצרת שטאנץ אחיד של אליטות מנותקות, אומללות וכושלות ומדוע כדאי גם לנו ללמוד את השיעור הזה

אני פריק, ואתה? מה המתנה שנועדת לתת לעולם?

 

צפו בסרטון » התנועה הגדולה ביותר בעולם The Biggest Movement In The World  היום אנחנו כבר לא לבד. נכון להיום- כוחנו אינו במספרנו אלא בגלים שאנו מכים.

בקרוב תתהווה מסה קריטית ונהיה הרוב המכריע . נחצה את הרוב . נכריע .

 Moving Together

 

 

 

diffrentהממסד הישן מאיים על כל מי שסוטה מהשורה, זה נכון, נכון להיום יש שוטרים ופקידי סעד שיכולים להעיף אותך על טיל אם תמשיך להיות סורר ומורד, אבל היי, הם קיימים כאן רק כל עוד אנחנו נותנים להם כוח לשלוט בנו. והם אנשים, בני אדם כמוני וכמוך. מספיק שמישהו מאיתנו יראה את הסרטון הזה לדוד שלו השוטר או לאח שלו הפקח או לשכנה המפקחת במשרד החינוך, או לחברה פקידת הסעד, והנה, יצרנו שינוי. ההד מהסרטון הזה ימשיך להדהד הלאה והלאה. כי טיפה עוד טיפה עוד טיפה, תהיינה לים… השינוי יתהווה לא כשנצא לרחובות למחות אלא כשנעשה את מה שנועדנו לעשות כאן- לברוא עולם חדש, לייצר אלטרנטיבות.

להיות מפלס דרך לא מזכה אותך בקרדיטים בתחילת הדרך אבל מי שנועד ליצור את החדש, מצוייד במנה גדושה של כוח רצון חזק (אש) וידיעה פנימית בהירה (אוויר) את דרכו והם שעוזרים בהתמודדות עם האתגר

הסטודנט הכושל לאדריכלות שבנה את מרכז פומפידו  : לקראת יום הולדתו ה-80 ותערוכה של יצירותיו ברויאל אקדמי מסביר ריצ’רד רוג’רס – מהאדריכלים החשובים 
של תקופתו – מדוע קיבל כל כך הרבה ציונים נמוכים בתעודת הסטודנט

*

שביתת עובדי הבניין באיטליהכך נראיית הפגנה של עובדי הבניין באיטליה – יולי 2013 : שורות שורות של חיילים ממושמעים שמניחים את כיסוי הראש שנועד להגן עליהם מפגיעה . גם סוג של עדר, אבל אחר. משהו השתנה כאן בתודעה האנושית -בוער מבפנים , מתחת לפני השטח ומתקרב לנקודת ההתפרצות. פועלי הבניין בוחרים להיפרד מהסמכות שאיגדה אותם תחת ארגון ממסדי אחיד. לא עוד. הם אנשים, כל אחד מהם יחיד ומיוחד ויש לו תרומה שונה לתת לעולם. אם עד היום "כולם" שיתפו פעולה (הסכמה בשתיקה מה שנקרא)עם מוסכמות חברתיות כלכליות , הרי שהיום "כולם" כבר לא מסכימים למוסכמות האלו יותר. עדיין עדר, אבל הכוון אחר ותואם את מגמת השינויים  בדרך מתלות לעצמאות , משליטה לשיתוף פעולה, מפחד לאומץ


 Joe Gerstandt: freak flag-flying (what, why and how)

video_lightbox_youtube video_id="yYDr71DcCgM" width="640" height="480" auto_thumb="1"]

 

סיפור על חוכמה שגעון ולמה לא בכל מחיר צריך לנהוג כמו כולם

מלך חכם ורב עצמה משל בעיר קטנה אחת. כולם פחדו מפניו בגלל כוחו אך אהבו אותו בזכות חכמתו.

באותה עיר היתה באר שהמים בה היו צוננים, זכים וטהורים כבדולח, והם הרוו את הצמא של כל התושבים.

לילה אחד, בשעה שכולם ישנו, הגיעה לעיר מכשפה רעה והרעילה את הבאר. היא טפטפה לתוכה שבע טיפות של נוזל מוזר ולחשה: "כל מי שישתה מהמים האלה- יהפך למשוגע".

למחרת היום שתו כל תושבי העיר ממימיה המורעלים של הבאר- כולם חוץ מהמלך ומראש לשכתו – וכפי שקיללה המכשפה, כולם יצאו מדעתם והשתגעו.

המלך לא הצליח להרגיע את אנשי עירו. הוא ניסה לדבר איתם ולהחזיר להם את שפיותם, אבל שום דבר לא עזר.

אחרי כמה ימים התחילו כולם להתלחש מאחורי גבו ואמרו: "תראו, המלך שלנו בכלל לא מתנהג כמונו. הוא כנראה השתגע לגמרי. אנחנו לא יכולים להיות נתינים של משגע! בואו נסלק אותו מכס המלוכה!"

אלא שעוד באותו ערב שתו גם המלך וראש לשכתו ממי הבאר, ומיד השתגעו גם הם. תושבי העיר שמחו שמחה גדולה ומיהרו לארגן חגיגות ענק לכבוד המלך וראש לשכתו, שסוף סוף, חזרה אליהם בינתם.

                                                      (מתוך משלים פילוסופיים לילדים/ מישל פיקמל)

Don’t expect your kids to be leaders or followers

Expect them to be independents


צפו בסרטון » Life Of Brian (1979) – clip: "You're all individuals"

ישו אומר להמונים "you are god"  ומה הם עונים לו כהד you are god

לא, הוא מסביר להם, הבנתם הכל הפוך. אתם לא צריכים ללכת אחרי ולא אחרי אף אחד.כולנו אינדיווידואלים . ומה הם עונים לו, בפה אחד,כולם יחד: כולנו אינדיווידואלים…
כל אדם בעולם הזה הוא שונה ונועד לו ייעוד מיוחד לתת את הייחוד שלו לעולם. הממסד משתק אותנו רק כשאנחנו מסכימים לבלוע את קוביית הסוכר. אם נירק אותה החוצה-כמו הילד ההוא בסרטון המצוייר- נבין שאנחנו אינדיווידואלים ולא צריכים לעשות מה שכולם עושים. אנחנו כאן כדי לתת את התרומה הייחודית שלנו.


צפו בסרטון » THE WAYSEER MANIFESTO

סרטון ממריץ לאקטיביסטים שמדגיש כמה האימפולסיביות שלנו היא מתנה, כמה המרדנות שלנו היא חשובה כדי להניע התפתחות

כל מה שהממסד אמר לכם שלא טוב אצלכם, הוא מה שכן טוב בכם. אתם רואים דברים שאחרים לא רואים. אתם נועדתם לשנות את העולם


צפו בסרטון » UPRISER // the evolution of revolution  אותו הבחור האקטיביסט שהדליק את העולם שנה שעברה,קורא לנו שוב – לא מספיק למחות, צריך ליצור משהו חדש


 האם אתה סוכן שינוי?

***

משל המערה של אפלטון / גלית שראל

משל המערה של אפלטון הוא אחת המטאפורות הידועות ביותר מאת הפילוסוף הנודע, אשר נועדה לדמות מציאות של בערות, בה אנשים נותרים חשוכים אם אינם זוכים לגילוי זיו אורה של החוכמה. גם כאשר הפילוסוף – האדם שיצא מבורות לחוכמה – בא לגאול אותם מבערותם, הוא נמצא בסכנה מתמדת, מפני שהאנשים אינם רוצים להשתחרר מהבורות, הם נמשכים אליה ושמים בה את מבטחם. כמו כן, מוצג תהליך ההחכמה כתהליך קשה, כואב ורצוף מכשולים.
המשל, המוצג בספרו "המדינה" (בפתיחת פרק ז), מספר על קבוצת אסירים שנכלאה מגיל רך במערה חשוכה ואשר רותקו בשלשלאות בצורה כזו שראשם מופנה תמיד אל צד אחד ולא יכול עוד לנוע. מאחורי האסירים ישנה חומה, ומאחוריה בוערת מדורה שלא נכבית לעולם, ומאירה את הקיר עליו צופים האסירים. בין האש לבין החומה חולפות בריות הנושאות פסלים. הפסלים, הנישאים מעל גובה החומה, והמוארים מצידם האחד על ידי המדורה, מטילים את צלליהם על הקיר עליו צופים האסירים. כאשר משמיעה אחת הבריות את קולה, שומעים האסירים את ההד השב מן הקיר. לפיכך סבורים האסירים כי מה שהם רואים בקיר הוא בעצם החיים המציאותיים. חייהם סובבים סביב הצללים וקולותיהם, האסירים מפתחים תרבות ושלל תיאוריות לגביהם, ובונים את עולמם הרוחני על פי הדמויות על הקיר.
אחד האסירים מצליח להשתחרר מכבליו. שריריו מנוונים מרוב ישיבה בשלשלאות, וכוח כלשהו גורר אותו במעלה דרך עפר תלולה אל מחוץ למערה. האסיר נשרט ונחבל, וכאשר הוא מגיע אל מחוץ למערה, הוא אינו יכול לראות דבר משום שהוא מורגל לחושך של המערה אך ככל שהזמן עובר, והאסיר מתרגל לאור, הוא יכול להתבונן סביבו, ולראות שהבריות אינן צללים, והוא יכול להביט ולראות את הטבע, את הציפורים, ואת גרמי השמיים בלילה. הוא יכול גם להבחין בצלו שלו.
האסיר מחליט לחזור למערה, על מנת לספר לאסירים האחרים על נפלאות העולם שבחוץ ולשחררם. אך כאשר הוא חוזר למערה, שוב אינו יכול לראות דבר, משום שעיניו התרגלו לאור השמש ואינן יכולות לראות בחשיכה; הוא מועד ונופל, ואינו רואה דבר, והאסירים האחרים לועגים לו וטוענים שהוא נכה. הוא מנסה להסביר להם על העולם שבחוץ, אך הם מבטלים את דבריו בזלזול. האסיר שיצא לאור עומד על דעתו, ומנסה להאיר את עיניהם של חבריו הכבולים, אך הם לועגים לו, ולו היה משחרר אותם מכבליהם כפי שהתכוון לעשות, היו האסירים רוצחים אותו. (מתוך ויקיפדיה)

***

לקט נבחר של ציוטים מתוך "ג'ונתן לווינגסטון השחף / ריצ'ארד באך

עמוד 62
ג'ון, היית מנודה פעם. מדוע סבור אתה שמי מן השחפים של זמנך הקודם יאזין לדברייך עתה?
הרי מכיר אתה את הפתגם , והוא נכון: "השחף המגביה עוף הוא זה המרחיק ראות"
אותם שחפים במקום ממנו באת,נטועים באדמה, צורחים ונלחמים בינם ובין עצמם.
הם רחוקים מגן העדן מרחק אלף מילין ואתה טוען שרצונך להראותם את גן העדן מן המקום בו הם עומדים!הרי אינם מסוגלים לראות את קצות כנפיהם,ג'ון! הישאר כאן ץעזור לשחפים החדשים הבאים הנה, לאלה שהגביהו עוף דיים כדי להבין מה בפיך לומר להם." . הוא השתתק רגע ואז אמר : " ומה היה קורה אילו חזר צ'אנג לעולמותיו הישנים שלו? היכן היית היום?

עמוד 64

באותו הרגע ידע ג'ון כי אין הוא עצם ונוצות אלא רעיון מושלם של חופש ותעופה שאין לו גבולות.
"לא אכפת לי מה הם אומרים" הירה בזעם, ועיניו התערפלו בטוסו לעבר הצוקים הרחוקים. " הטיסה הינה הרבה יותר מסתם ניפנוף כנפיים ממקום למקום! הרי זאת עושה כל … כל יתוש! גילגול-חבית קטן אחד סביב זקן השחפים,רק בצחוק, וכבר אינו מנודה!האם עוורים הם?האם אינם רואים?האם אינם מסוגלים לחשוב על התהילה שתיפול בחלקנו כאשר נלמד לעוף באמת?
"לא אכפת לי מה הם חושבים. אני אראה להם מה פירוש לעוף! בסדר,אהיה פושע מנודה אם זה רצונם, הם עוד יצטערו על כך…"

עמוד 65
"אל תכעס עליהם פלטשר השחף. בנדותם אותך פגעו השחפים האחרים בעצמם בלבד. יום אחד יווכחו בכך, יום אחד הם יראו מה שאתה רואה. סלח להם ועזור להם להבין"

עמוד 76
כל אחד מאיתנו הינו למעשה רעיון השחף הגדול, הוא רעיון החופש הבלתי מוגבל.
עלינו להרחיק מעלינו את כל המגביל אותנו
תלמידיו היו נמים את שנתם, תשושים מטיסות היום. הם אהבו את האימונים, כיוון שאלה היו מהירים ומרתקים והשביעו את רעבונם ללמוד, אך אף אחד מהם ,אף לא פלטשר השחף עצמו,לא למד להאמין כי מעופן של מחשבות עשוי להיות ממשי ממש כמעופן של רוח ונוצה
"גופכם כולו, מקצה כנף עד קצה כנף" היה ג'ונתן אומר אינו אלא מחשבותיכם, בצורה אותה מסוגלים אתם לראות בעין. נתקו את כבלי מחשבותיכם וניתקתם את כבלי גופכם

עמוד 83
"להרחיקם מעלינו?" בקע קול מתוך ההמון."אף אם חוק העדה הוא?"
"החוק היחיד הוא זה המוביל את החופש"
עמוד 93
"עליכם להבין כי השחף הינו רעיון החופש הבלתי מוגבל, בדמותו של השחף הגדוך, וכי גופכם כולו, מקצה כנף עד קצה כנף, אני אלא מחשבתכם עצמה"

***

בלי קצב שונה זה לא יילך / רונן גפני

לך תצטיין, תעמוד בזמנים
תכין שעורים, תלמד למבחנים
מה זה משנה אם אתה לא נהנה
העיקר הוא להיות הכי שאפשר
במשהו שמישהו אחר בחר!

תגיע בזמן, תעמוד בתורים, והכי מכובד זה חולצה עם כפתורים
תואר ראשון זה נחמד לזקנים, בימינו צריך לימודים הרבה יותר גבוהים
עבודה טובה ורכב צמוד, ולהתפלל כל בוקר שהבוס יחשוב שאתה עדיין חמוד
בית קטן עם משכנתא גדולה, וחיים במציאות של ריבית עולה

ללמוד דברים בעל פה ולדקלם למורה
זה מתכון מצוין לדיכוי הדמיון הפורה

מנהיגות זה כוח וצריך תמיד להיות חזקים
אחרי שישכך האבק נעשה אומדן נזקים

ללבוש מותגים כדי להיות כמו כולם
ולספר לעצמך שכבשת את העולם

הורים יקרים, אלה ימים של שינוי שקרבים ובאים
והילדים החדשים גדלים להיות עצמאיים

הם ספגו מספיק שעות בלי הורים
כדי להביא  אל סופו את עידן מירוץ העכברים

המערכות הישנות הולכות וקורסות
והנוער מלא חדווה לקום ולעשות

אחת אחת נופלות המערכות
כלכלה, חינוך ואפילו בחירות

זה דור חדש שיודע בלי הרבה בעיות
להביא מסר נכון ב-YouTube למיליון צפיות

 הם לא צריכים ריטלין וסמים ממסטלים

כדי להתאים למערכת של מורים מתוסכלים

הם צריכים חופש תנועה ושינוי תודעה
על מועד המהפכה הקרובה תבוא הודעה.

*

 

*

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *